מסלול עד שבוע בסרינגר

התלבטנו הרבה אם לנסוע לקשמיר בגלל המצב, קיבלנו הרבה אזהרות ובסוף החלטנו להגיע. העדפנו להמנע מסריניגר ולכן הגענו ישר לעיירה פלגהאם (אנחנו לקחנו מונית מדרמסאלה שזה יקר, 9,000 רופי, אבל לא הצריך להסתובב בתחבורה ציבורית). פלגהאם היא עיירת נופש חמודה ושקטה, כשהגענו "מצא אותנו" גולזר, שהוא בעלים ומנהל של גסטהאוס חמוד בשם הימאליה האוס, הוא היה מאוד חברותי ולמרות שצינו במקור לנסוע לארו הוא שכנע אותנו להישאר בפלגהאם ולצאת מכאן לטרק.

כמו רוב הטרקים בסביבה המטרה היא להגיע לפסגות ולראות קרחונים ואגמים. הדרך הייתה מאוד ירוקה, לאורכה היו נחלים, כרי דשא. כמו כן היו רועי צאן שהם קוראים להם צוענים למרות שהם בעצם בדואים מקומיים מסבירי פנים. הטרק היה מדהים, קיבלנו מדריך חברותי דובר אנגלית בשם רמז'אן, ליווי של שני סוסים שסחבו את הציוד. ישנו באוהל שהיה סבבה לגמרי והאוכל היה מעולה. גם בטעם וגם בכמויות כולל תה ללא הגבלה...
 המסלול שעשינו היה מעגלי, עלינו בואדי אחד, הגענו למחנה מדהים בלילה השני וממנו יצאנו לאגם חירבאגוואן (או משהו כזה) וחזרה בדרך נופית מדהימה. הם חישבו את המסלול כחמישה ימים, בעיננו אם אתם בעניין של הליכה ימים שלמים (עד 16:00) אפשר לעשות אותו גם בשלושה.

לסיכום, ממש ממש מומלץ להגיע לפלגהאם, גם לישון בהימאליה האוס: מחירים טובים (אנחנו שילמנו 300 רופי ללילה בחדר זוגי עם מקלחת, שירותים ונוף), גינה מדהימה ואחלה ארגון לטרק (שילמנו 1500 רופי לאדם ליום למרות שהיינו רק שניים). למי שמוטרד מהמצב הביטחוני מאוד עוזר לדבר לפני עם גולזאר, הוא ישמח לבוא לאסוף אתכם וגם יכול לייעץ לכם לגבי דרכי הגעה לקשמיר. הוא ממש נחמד.

בחודש אפריל התארחנו במשך 5 לילות בבית סירה הדולפין הכחול שנמצאת במים הפתוחים ליד אגם דאל בסריניגר קשמיר. מאחר וראיתי שחסר חומר על המקום המרהיב הזה אני מעלה כאן המלצות כלליות על סרינגר, האגמים ובתי הסירה. הכי טוב לקבוע באופן ישיר עם בעל בית הסירה ולא דרך מתווכים. במידה ואתם מגיעים לסירה דרך מתווך, יוצא שהבעלים מקבל פחות כסף ואז אתם נחשפים ליותר לחצים מצד הבעלים במטרה להשלים את מה שהמתווך הוריד מהם. בתי הסירה נמצאים בעיר סרינגר בעמק קשמיר. העיר נפרסת על שטח גדול שכולל בתוכו הרבה אגמים רדודים שגובהם משתנה בהתאם לכמות המים שמזרים אליהם נהר ג'הלום. האגמים הידועים הם אגם דאל שמול הטיילת (בולווארד), המים הפתוחים שליד אגם דאל ואגם ניגין הקטן.

אני ממליץ לגור באגם דאל או במים הפתוחים, אגם ניגין רחוק מדי וחסר עניין. האגמים מלאים בצמחיה אשר מונעת שימוש במדחפים לסירות אבל אידיאלים לשימוש במשוט יחיד בעל צורת לוטוס. קיימות סירות מנוע אבל הם מוגבלות לשימוש בנתיבים מסוימים בלבד. עיקר התחבורה מתנהלת בסירות גדולות ומרווחות הנקראות שיקארה. השיקארות המשמשות להסעת נוסעים ותיירים יפות ומקושטות, יש בהם מספיק מקום ל-6 נוסעים + משיט + מזוודות. כל הכבודה הזו מתנהלת במהירות וביעילות ע"י משיט המסתייע במשוט אחד . החתירה נעשית בצד קבוע והפניית השיקארה נעשית בהטיה לצד זה או אחר.

בסרינגר יש אלפי בתי סירה. בתי הסירה שהינם סירות לכל דבר, מיוצבים במים ע"י מוטות עץ וכבלים כדי שלא יסחפו ממקומם אולם מאפשרים להם תנועה קלה מאחר ועליהם להתמודד עם גובה המים המשתנה. מבנה בית הסירה די אחיד, לכל חדר שינה יש תוספת חדר אמבטיה. יש בתי סירות עם 2, 3, 4 ויותר חדרי שינה. לקומפלקס הזה צמוד מטבח קטן, חדר אוכל, סלון ומרפסת. מאחור יש מתקני חימום ובצמוד בדרך כלל יש בית שבו מכינים אוכל ויש גם אינטרנט. מומלץ לקחת בית סירה שמתאים לגודל הקבוצה אחרת יש סיכוי שידחפו לכם עוד אנשים. עם ההגעה יש לערוך חוזה ברור ובכתב שמפרט את המחיר לחדר / ספינה, סוג האירוח, טיולים מוצעים. אין להשאיר דבר פתוח. ראו הוזהרתם! אנחנו כאמור התארחנו בדולפין הכחול אצל ראשיד ואביו עלי שהומלץ כאן רבות. ראשיד ליווה אותנו בכל הטיולים בסרינגר והסביבה והשרה אווירה טובה. יש לו ניסיון רב עם ישראלים והספינה שלו מלאה במכתבי תודה. ראוי לציין במיוחד את האוכל הטוב שבישלו לנו ואת היחס הטוב של משפחתו. מומלץ בחום.