מסלול עד שבוע בהאי הצפוני

איזור Whangarei (פאנגאריי) נמצא בין Bay of Islands לאוקלנד. יש בו לא מעט ומשום מה אין מידע עליו בעברית ברשת. בעיר עצמה אין מה לעשות, אבל סביבה יש מספר נקודות עניין: 

Abbey Caves - מערות עם תולעים זוהרות שניתן להכנס אליהן עצמאית ובחינם. תביאו סנדלים ופנס ותהנו.

Mt Manaia - עליה של שעה בערך לתצפית על כל איזור המפרץ. מדהים!

Whangarei Falls - מפלים גבוהים למדיי שנמצאים בעיר עצמה במין פארק עירוני. מסלול קצר והזדמנות טובה לפיקניק.

בנוסף יש באיזור מספר חופים נחמדים וזה אחד המקומות היחידים בניו זילנד שהיה לנו חם בהם, אז שווה לנצל את זה.

בקצה המערבי של האי הצפוני נמצא הר הגעש טאראנאקי Mt. Taranaki, או בשמו האנגלי Mt. Egmont. הוא מוקף מישורים מכל צדדיו, וצופה על מרחביו העצומים של האי הצפוני. הוא כל כך בולט בשטח שביום יפה אפשר לראות אותו מהטונגרירו קרוסינג. יש הרבה מסלולים יפים על ההר ומסביבו, שאורכם נע בין 3 שעות לחמישה ימים.

המסלול שאנחנו עשינו נקרא Pouakai Track, אורכו 20 ק``מ שמתחלקים ליומיים: ביום הראשון 13 ק``מ, ובשני 7 ק``מ. המסלול מאוד יפה ומגוון, ודורש רמת כושר בינונית ומעלה. מפות אפשר לקנות במרכז המבקרים שב- North Egmont, שם גם מתחיל ומסתיים הטרק, או להיעזר בספר Tramping in New Zealand של Lonely Planet. היום הראשון יותר קל מבחינת דרגת הקושי, והשני קשה יותר, וכולל עליות וירידות רבות כשהוא חוצה כמה אפיקי נחל בדרך. הלינה היא בבקתת Pouakai Hut, עולה 10 דולר ללילה לאדם ומשלמים בכרטיסים הכחולים (שניים לאדם) שקונים במרכז המבקרים או בכל סניף של DOC. הטרק מאוד יפה, הנופים מגוונים, הר געש (איך לא), ביצה, נחלים יפים, ואפילו העיר New Plymouth שניתן לראות מהבקתה. כדאי לצפות בהר בשקיעה ובזריחה, אז הוא מקבל גוונים ורדרדים, ולרוב בשעות האלה, לא מכסים אותו עננים.

בבקתה אין גז וצריך להביא כירת בישול וכלי בישול ואוכל. צריך גם להביא שק``ש טוב וחם, נעלי הליכה טובות ואטומות למים, והרבה מצב רוח טוב !!!

באי הצפוני ישנם שני גרייט וולקים, מתוך ה- 8 שמצויים בניו זילנד. האחד הוא הטונגרירו שרוב האנשים עושים מתוכו רק יום אחד - הטונגרירו קרוסינג. השני, וההרבה פחות מתוייר הוא אגם וייקרומונה. זהו אגם שנמצא בלב אזור נידח מאוד - רק כמה קהילות מאוריות קטנות חיות באיזור בכפרים מבודדים והגישה היא בדרך עפר שנמשכת 80 ק``מ מאיזור רוטורואה. רק הנסיעה שווה את הטרק - נופים נפלאים ומדהימים לכל אורך הדרך, לא נגועים ממש. רק תקחו אתכם מכונית מלאה בדלק - התחנה היחידה באיזור היא בוייקרומונה והיא תשדוד אתכם. הטרק עצמו מתוכנן ל- 4 ימים, אבל ניתן לעשות אותו גם בשלושה ימים בקלות. חוץ מעלייה חדה של 500 מטר בהתחלה, הוא די קל. ביום הראשון הולכים על הרכס שמעל האגם ובשאר הימים ממשיכים פנימה והחוצה משפת האגם לאורך נחלים. למי שאוהב לראות מעט תיירים, הרבה שטח פתוח ולשלב חופים סלעיים וחוליים למחצה עם שחיות באמצע הטרק - מומלץ מאוד.

המסלול בן 3-4 ימים, אורך: 46 ק``מ, ניתן להתחיל אותו משני הכיוונים אך הקטע הכי יפה של הטרק נמצא בצוק שנקרא- פאנקירי בלאף. אגב הלונלי פלאנט ממליץ לא להחנות את האוטו בקצוות המסלול בגלל פריצות, ואנחנו גם התייעצנו עם הדוק ואמרו לנו לא להשאיר את האוטו. לכן השארנו את האוטו במקום שנקרא``Big Bush Holiday Park`` שזה איזה 20 דקות נסיעה מתחילת המסלול ושילמנו לבעל המקום סכום זעום ע``מ שיקפיץ אותנו לתחילת המסלול ויאסוף אותנו למחרת, ולא שילמנו כלום על כך שהאוטו חנה במקום.

בכל מקרה, אנחנו עשינו רק את הקטע עד פאנקירי בלאף שנחשב כמו שכבר אמרתי לקטע היפה של הטרק, טיפסנו איזה 4 שעות ביער מקסים. הטיפוס בשעה הראשונה די קשה אבל אח``כ נהיה מתון יותר, בדרך ראינו נופים מקסימים.

ישנו בביקתת פאנקירי, ולמחרת ירדנו את הדרך בחזרה בשעתיים.

אתה יכול כמובן לעשות את כל הטרק אם יש לך זמן רצון וכו`.

אגב, צריך גזיה בשביל הטרק כי אין בבקתות גז.

פרטים נוספים במשרדי הדוק, בלונלי פלנט, ובאתר הדוק.

אני מצרפת לך קישור! 

הרוטברן - הטרק אינו מעגלי. קצה אחד שלו נמצא ליד גלנורקי, שהגישה אליה היא מקווינסטאון והקצה השני הוא ב-Devide שנמצא על הכביש שבין טה אנאו והמילפורד. בדרך כלל מקובל ועדיף להתחיל את הטרק מגלנורקי (קווינסטאון) ולסיים ב-Devide (טה אנאו).

כמובן שאם מבחינת תאריכים והרשמה לביקתות אין ברירה, אפשר לעשות את הטרק גם בכיוון ההפוך. בכל מקרה לשתי הנקודות יש גם תחבורה והסעות (Athomic Shuttles למשל).

וויאקרמואנה - הטרק אכן נמצא בתוך יער עצום ומבודד יחסית, ובדרך כלל לא הרבה מגיעים אליו. אבל בהחלט יש לשם תחבורה אם כי לא כל יום - עדיף לברר מבעוד מועד (אני יודע שיש חברה שמסיעה לשם אנשים מרוטורואה, ויש גם עוד חברה שפועלת מנייפייר) הדרך עצמה (כשמגיעים מכיוון רוטורואה) מאד מאד יפה....

יש גם רכב דואר שמגיע לאגם כל כמה ימים ואפשר להעזר בו. תשאלי במשרד ה-DOC באחד המקומות באזור ובטח ידעו עוד פרטים.

לא כדאי לסמוך על טרמפים באיזור! התנועה לפעמים מאד מאד דלילה. 

חוץ מ-Atomic יש כמובן גם את Tracknet שמסיעים אל הטרקים ובחזרה באיזור של טה אנאו וקווינסטאון.