הסרפרס פרדייס, כשמו כן הוא, רצועת חוף עם הרבה גולשים וילדים שלומדים גלישה. ע"י חיפוש בגוגל מפות הגענו לנקודה המרכזית שהיא מדרחוב קניות שבבוקר מלא בתיירים שמטיילים בין החנויות (בעיקר חנויות גלישה ואופנה) ובערב מתמלא בשחקני ונגני רחוב והמקומות היחידים שפתוחים הם הפיצריות והגלידריות. בניגוד לרוב אוסטרליה, בסרפרס הערב נמשך עד עשר בערך ולכן יש איפה לאכול גם בשעה מאוחרת יחסית.
בבוקר הדוד שלי לקח אותנו למרכז קניות קרוב.
בעקבות הגעת המזוודה של גל לפולין הביטוח הטעין לו בכרטיס 200$ אמריקאי לקניית דברים בסיסיים כמו- בגדים, גרביים, מברשת שיניים, דברי הגיינה וכו'. כמובן שזה סכום כסף מאוד גדול ובעקבות חשיבה מוקדמת שבה הכנסנו את דבריי ההגיינה ובגדים קריטיים לתיק הגב, לא באמת היינו צריכים את הכסף לכן השתמשנו רק בסכום קטן לקניית סבונים ותחתונים (שהשתמשנו בהם רק באמצע הטיול).
אחר הצהריים הדוד שלי לקח אותנו לפגוש את חבר שלו גרהם ריילי Graeme Reilly, סוחר רכבים. (0418751123 המס שלו למי שמעניין ברכבים איכותיים ומחיר נוח) גרהם הראה לנו מספר רכבים, רובם היו וואנים או מין מסחריות כאלה שבד"כ המטיילים לוקחים כדי לישון בהם. אבל רובם היו עם קילומטראג' גבוהה או שלא היה להם מזגן כי הם היו דגם ישן (הדבר הראשון שמוודאים כשקונים רכב באוסטרליה זה טיב המזגן). בסופו של דבר בחרנו לקחת רכב משפחתי רגיל, יונדאי אלנטרה שנת 2004. התכנון היה להוציא את המושבים האחוריים, להכניס מזרון ובכך לישון בכב.
בערב דודים שלי לקחו אותנו לקזינו המפורסם של הסרפרס פרדייס.
מה שמיוחד באוסטרליה הוא שההימורים חוקיים ולכן הקזינואים ניראים כמעט בכל עיר ועיירה. הקזינואים מוכרים אוכל מהיר וזול עד שעות הלילה הקטנות ולכן אם נתקעתם בלי אוכל ואתם בני 21+ שווה לתת ביקור בקזינו גם בשביל האוכל וגם בשביל החוויה (נא להתלבש בהתאם).
בבוקר שלמחרת הדוד שלי לקח אותנו לקנות כמה אקססוריז לרכב (כמו צילון- 11.5$, ספריי ריח- 5$ וכו') בחנות ששמה Super Cheap Auto שיש אותה בכל חור במדינה. בחנות הזאת מצאנו גם מה שנקרא- מקלחת סולארית (6$ ) שזה פשוט שק סיליקון של 20 ליטר בצבע שחור עם צינור בצורת דוש מקלחת, שממלאים במים ומניחים בשמש (אפשר לקשור לגג הרכב) וככה בערב יחכו לכם מים חמים. לאחר מכן נסענו לחנות ששמה Clark Rubber, חנות ספוגים ומזרונים, וקנינו מזרון 180*140 (140 $ )שמתאים למיטה וחצי בשביל להכניס לרכב. בכניסה לחנות הזאת יש סלסלה ענקית עם מלא גיזרי ספוגים של אנשים שגזרו ולא רצו לזרוק ובעבור כמה דולרים ספורים אפשר לקנות אותם ולהכין מהם דברים נחמדים (ריפוד נוסף לרכב, כרית, מזרון לקחת לים וכו').
לאחר כמה ימים של מנוחה מהג'ט לג דודים שלי לקחו אותנו לטייל. בדרך דרומה נסענו כשעה לפארק לאומי Burleigh Heads National Park שבו יש מסלולון שבהליכה איטית לוקח שעה וחצי לכל צד. מסלול יוצא דופן שבו הולכים בין עצים של יער גשם וכל 100 מטר בערך יש מדרגות מעץ שאם לא יורדים בהן לא רואים את החופים הלבנים המדהימים שיש מעבר ליער הגשם. אם הולכים בסבלנות כמעט עד סוף המסלול יש מדרגות שמובילות לבריכות טיבעיות עם מיי ים שאפשר להכנס עם הילדים או סתם לשבת בשקט ובפרטיות. מומלץ להביא בתיק אוכל ומגבת לשבת בחופים. בתחילת המסלול יש באסטה שמוכרת קפה ששמה Nook. הקפה אמנם קצת יקר אבל מגישים אותו עם גלידות, סירופים וקצפת. מושלם ביום חמים.
אחרי המסלול נסענו לנקודת תצפית דרומית לברלי ששמה Holmes Noel J שמשקיפה ממש על כל חצי האי של Byron Bay. אם יורדים למטה יש בריכות ים טבעיות שמונעות מהגלים הגבוהים להכנס אליהן ואפשר להתרחץ בנחת.
אחר הצהריים הגענו לעיירה ששמה Byron Bay. עיירה שמפורסת בגלים האיכותיים שלה ובהרבה מאוד היפים. הכל שם צבעוני, מקושט, כולן הולכות רק עם בגד ים ברחוב או שמלות חוף, פרחים בשיער וצבעי גוף. הכל מוזיקלי, הרבה ברים ופאבים. עצרנו לראות את החוף ששם היו ריקודים לטיניים שכל מי שרצה יכל להצטרף.
בביירון יש פאב מומלץ ששמו Beach Hotel שהוא נמצא ממש מטר מהחוף ובגלל גובהו רואים את כל הים והגלים. כל יום שני יש הופעות חיות. בפאב הזה בפרט ובביירון ביי בכלל צריך להסתובב עם תעודה מזהה ומכניסים רק אנשים מעל גיל 21, אפילו בשעות הצהריים!
יום למחרת דוד שלי לקח אותנו לשפך The Spit של הסרפרס פרדייס. בכל הגולד קוסט יש נהרות ונחלים מלוחים שעוברים ממש מתחת לרגליים. אסור להכנס אליהם בגלל שהכרישים מגיעים מכיוון הים ושוכבים בקרקעית. כל הנהרות והנחלים מתחברים ביחד לנקודה אחת ונשפכים לים. לנקודה זו קוראים The Spit. אפשר להגיע ממש עד הים עם הרכב ולהמשיך עוד כקילומטר ברגל. מרגישים כאילו הולכים באמצע האוקיינוס בגלל שהעיר נגמרת הרחק מאחורה. בחנייה יש דוכנים של פירות, אמנם יקרים, אבל מנגו תמיד בא בטוב.
לאחר עוד כמה ימים של מנוחה גל ואני עזרנו אומץ לנסוע לבד (הרי נוסעים בכיוון ההפוך) להר מפורסם ששמו Mount Tamborine. הר זה מאופיין במסלולים קצרים של מפלים ובשדרה של חנויות אומנים.
כיוונו את הG.P.S למרכז מידע בכדי לקבל מפות של המסלולים ויצאנו למסלול קטן ולא מלהיב במיוחד Curtis Falls- Joalan National Park הנמצא ביציאה מחנייה של כנסיה שנקראת Dapsang Drive Carpark . המסלול לוקח 20 דקות בהליכה איטית (למרות שבהנחיות כתוב שכל כיוון לוקח שעה הליכה) והמפל נחמד וקטן (בהשוואה למפלים אחרים שיצא לנו לראות באוסטרליה) ולכן הרגשנו שמסלול זה לא לגילנו.
החלטנו ללכת לאטרקציה שנקראת Glow Worm Caves שכשמן כן הן, מערות שבהן יש תולעים זוהרות בחושך. הכניסה עולה לסטדנט 9$ ולמבוגר 13$. מחיר זה כולל הדרכה עם מדריך (בשלב הזה של הטיול עדיין לא התרגלנו למבטא הכבד של האוסטרלים ולכן היה לי קצת קשה להבין מה המדריך אומר). כל המסלול הוא בחושך מוחלט כאשר יש סטיקלייט על כל אחד מהמבקרים כדי לא לדרוך אחד על השני. המראה הזוהר של התולעים מלהיב וכך גם הסיפור שלהן!. המסלול לוקח כחצי שעה והוא נחמד וקליל. מיחוץ למערה יש גם אפשרות ללכת במסלול שמסביר ומראה צפרדעים מזנים מיוחדים, עליו ויתרנו.
אחרי שיצאנו מהמערה הלכנו אחר ההמלצה לשבת לשתות קפה בשדרת האומנים. חנינו ברחוב צדדי והלכנו את השדרה ברגל. השדרה נחמדה ולמי שלא מתחבר באופן מלא לאמנות אין כל כך מה לעשות שם. עצרנו בבית קפה ששמו Granny Macs Fudge. בבית קפה זה יש סבתא ונכדים שמכינים פאדג' תוצרת בית וגם נותנים טעימות בחינם. ישבנו לשתות קפה עם גלידה והיה ממש נחמד.
ביום שלמחרת כבר רצינו להתארגן לקראת נסיעה לטיול עצמו באוסטרליה והיינו צריכים ציוד של מטיילים.
כיוונו בג'י פי אס לחנות מטיילים מפורסמת ששמה Anaconda יש חנויות נוספות מומלצות כמו Kathmandu ועוד. באנקונדה קנינו שלושה סירי אלומניום שנכנסים אחד בשני ששירתו אותנו נאמנה לאורך כל הטיול ב22.4$ גזייה ב20$ שתיבת הפלסטיק שנשאה אותה נשברה אחרי שבוע והסתובבנו עם הגזייה בשקית וקנינו גם 4 יח' של גז לגזייה ב6$ לארבעתן (אפשר לקנות בכל סופר).
משם נסנו לחנות דומה לסופר פארם ששמה Tery White שנמצאת בכל חור באוסטרליה וקנינו ספריי גוף נגד יתושים ב6$.
למחרת החלטנו ללכת להינות קצת מהגלים של הים. גל השכיר גלשן מחנות ששמה Awsm Surf, Shop 2, The Forum 26, Orchid Evenue ב25$ ליום (מחיר יחסית נמוך) וקנה חליפת גלישה ארוכה ללא רוכסן בחנות של ריפ קרל ב530$. (בסוף הטיול הוא הלך לאחד הסניפים של ריפ קרל וביקש שישנו לו את התאריך של הקבלה בכדי לקבל החזר מע"מ, וכך היה).
לאחר זמן קצר פרשנו לארוחת צהריים במסעדת סושי מומלצת Sushi Ave, Hilton High Street Retail G21. במסעדה זו הקונספט פשוט. יושבים על בר בצורת עיגול שבמרכזו יש מטבחון שאפשר לראות את היפנים מכינים את הסושי ומניחים אותו בצלחות צבעוניות קטנות שמסתובות לנגד עינו של הסועד. אתה פשוט שולח יד ולוקח את המנה שאותה תרצה לאכול. צבע הצלחת מורה על מחיר המנה שהוא בממוצע 4$ לשלושה או ארבעה עיגולים של סושי. כשמסיימים לאכול קמים עם הצלחות הריקות לדלפק ומחשבים יחד עם המארחת את החשבון. מאוד נחמד וקליל. ישנן גם מנות רציניות כמו במסעדות רגילות של נודלסים ומרקים שעולים בממוצע 12$ (יחסית למקומות אחרים באוסטרליה זה מחיר ממש נמוך!).
בדרך חזרה לבית הדודים שלי נתקלנו במרכז קניות קטן שיש בו רק חנויות עודפים של גלישה עם הרבה מבצעים. למרכז קוראים: Ashmore Mega Store(בסןף הטיול חזרנו לשם ועשינו קניה לא קטנה)
