מלון מירנדו אל מר ”אכזבה עם סוף טוב“

בטעות הזמנו את החדר הזה בלי לשים לב שהשירותים משותפים. הגענו לרחוב פשוט ולא מהודר ואז חשכו עינינו. חדר ממש מינימליסטי. החדר נקי, ווי פי בסדר, אבל השירותים שאנחנו רגילים שיהיו פרטיים – הפכו לנחלת הכלל. המזל הוא שבמקום הזה יש רק שני חדרים. בעלת הבית ביקשה מיד את התשלום (35 דולר). ההרגשה הייתה סבירה וקצת מדוכדכת .

למחרת היינו צריכים להשכים ולצאת ב-6:00 כדי להגיע למעבורת שנוסעת לקרטרה אוסטרל. העזנו וביקשנו מבעלת הבית ארוחת בוקר בשקית וקפה חם לפני היציאה. לתדהמתנו בלי שום בעייה הגברת קמה ב-5:30. חיכתה לנו ארוחה קטנה עם קפה וחלב. התרמוס שלנו מולא במים רותחים, והגברת נתנה לנו לדרך שני כריכים מלאים כל טוב ופרי - כדי שלא נרעב במשך היום (דבר נדיר לקבל ארוחת בוקר לפני 7:30 בצ'ילה… החיים מתחילים לעיתים רק ב-8:30-9:00). מצאנו שהגברת היא ערבייה כמו רבים מתושבי העיר (ערבים נוצרים, שהתיישבו במקום לפני שנים). כך שגם אם המקום בסיסי ומתאים לצעירים מוצ'ילרים – מצאנו לב חם ורחב ונפרדנו בחיבוק ארוך ובהכרת תודה.