מסלול עד שבוע באיזור האגמים ”שבוע בסטרזה עם ילדה בת עשר“

מה עשינו בשבוע בסטרזה? עלינו להר מוטרונה, ביקרנו במוזיאון המטריות ובגן האלפיני, שמצטיין בתצפית יפה על האיים ובמסלולי הליכה קצרים ונעימים. מוזיאון המטריות היה מיותר לשניים מאיתנו, אף על פי שבעיני הוא מייצג תקופה ואני מצאתי בו עניין. התצפית מההר למעלה נהדרת לכל הכיוונים, ולילדים יש בפסגה שעשועים: מגלשת הרים אלפינית וגם מסלול יבש של אבובים. רכבל עולה מתחנת קרצ'יאנו שבצפונה של סטרזה אל הפסגה. אבל אנחנו ממליצים בחום לנסוע ברכב לפחות עד לתחנת האמצע באלפינו, מפני שקטע הכביש הזה, הראשון, מקסים. וילות ובתי מידות מציצים בין עצי המדרון הירוק, ונוף האגם מגיח מדי פעם בין פיתולי הכביש. ירדנו לאורטה סן ג'וליו. העיירה והאי נראים כמו גלויה. אהבנו את השייט לאי חרף היותו תיירותי להחריד, מפני שהסירה מקיפה אותו וניתן לראותו מכל הזוויות, וכמו כן - גם העיירה אורטה נגלית ממרחק כיפה עוד יותר.

שטנו לאיים הבורמאים. ביקור ללילי באיזולה פסקטורי לארוחת דגים במסעדה בקו החוף מומלץ במיוחד (על כך בטיפ נפרד).

שכרנו סירת מנוע במחיר מבהיל ושטנו באגן הדרומי של האגם מול חופי בלג'ירטה ולאורך הגדה המזרחית שממול. כדי לתת מושג: שילמנו 139 אירו לשלוש שעות, כולל דלק. משפחות גדולות ישלמו יותר בעבור סירה גדולה יותר. זו הייתה חוויה נפלאה שבסופה הגענו אל מנזר סנטה קתרינה דל ססו היפהפה. צפינו בו מהמים בלבד, כי חל איסור על סירות קטנות לעגון שם, ורק המעבורות מורשות להוריד שם נוסעים. ניתן לשכור סירה כזאת בכל מועדון שייט באגם, אבל כדאי להשוות מחירים כי יש ניואנסים בין העסקאות. למשל, באחד המועדונים הציעו לנו עסקה אמנם הוגנת, אבל כל הסירות שלהם מתאימות למשפחות גדולות וחיפשנו סירה שתתאים למידתנו בגודל ובמחיר. בילינו בפארק ההרפתקאות של אגם מאג'ורה, בקרבת באוונו. הפארק מוצלח פרט לכך שהוא חשוף לשמש.

לאחר יומיים של טיול ברדיוס הקצרצר שסביב הדירה בסטרזה, התרחקנו באחד הימים אל וארזה לטייל בהר הקדוש (בטיפ נפרד), להציץ אל אגם לוגנו (אתר "סוויס מיניאטור" כל כך מיותר בעינינו) ולנסוע לאורך קטע מהחוף המזרחי של אגם מאג'ורה, שהתגלה כיפה בדיוק כמו המערבי. יצאנו בבוקר אל האוטוסטרדה וחזרנו בערב דרך מעבורת המכוניות, חוויה חביבה בהחלט. רק כדאי לדעת שהתשלום בעבור המעבר במעבורת - בערך פי שניים מהתשלום על כבישי האגרה ושמחנו שעשינו זאת פעם אחת בלבד. המחיר תלוי בגודל הרכב ובמספר המשתתפים. אנחנו שילמנו למעלה מ-13 אירו במעבורת.

טיילנו בכפרי עמק צ'נטוואלי (בטיפ נפרד) וחזרנו לאגם דרך עמק קאנובינה (Val Cannobina). ואל קנובינה דומה מאוד באופיו לצ'נטוואלי, רק שהוא פחות מפותח מבחינה תיירותית. אין בו רכבת ולא רכבלים, ולכן פחות מתויר. בסוף הנסיעה הבת שלנו הרגישה לא טוב, כי הנסיעה מאוד מפותלת ומאתגרת. ניתן לחזור לאגם גם דרך עמק אוסולה, שהוא פחות מרשים (הגענו דרכו לסטרזה ומכאן ההיכרות) אבל קל יותר לנהיגה. בסופו של היום הזה טיילנו בגני וילה טרנטו היפים.

הקדשנו יום למילנו שהצטערנו עליו מעט. מילנו עיר נטושה בחודש אוגוסט. סביב הדואומו הפעילות המסחרית תוססת והכל פתוח, אבל רצינו להגיע גם לאזורים אחרים כגון רובע בררה האופנתי, ושם היה ריק ושומם. מזג האוויר באזור חם ולח. בטבע למדנו להסתדר וגם העלייה לגבהים (במוטרונה, בכפר ראסה בצ'נטוואלי ובהר הקדוש של וארזה) הביאה לנו מבריזה קרירה, אבל במילנו הזענו היטב וחירפנו את ההחלטה האומללה לנסוע לעיר. המון ישראלים פגשנו שם, והגענו למסקנה שהעם שלנו בעל נטיות למזוכיזם. אנחנו מרגישים הכרח ודחיפות לראות את כל אתרי החובה, ולא משתמשים בחוש הבריא ובשכל הישר.

חוץ מזה, אכלנו פה ושם במסעדות ואכלנו המון גלידה. בסופו של דבר חזרנו תמיד אל הגלידה שבכיכר המרכזית של סטרזה, במרחק נגיעה מהדירה שבה התגוררנו. זו הגלידה המעולה ביותר במרחב, סיבה טובה, אחת מיני רבות, להיכנס לעיר העתיקה של סטרזה. למשפחות עם ילדים קטנים כדאי לדעת שבטיילת של סטרזה יש מתקני משחק לילדים, וליד וילה פלאוויצ'ינו יש מיני-גולף. גם בחוף המזרחי ראינו טיילות תוססות, אבל לא הספקנו להתנסות בהן. נהנינו במיוחד מבילוי של אמצע היום בכפר Feriolo הקטן שבמרכז מפרץ בורומאו. אכלנו שם במסעדה על קו החוף והתרחצנו באגם. הכפר חמוד מאוד, למרות שאת שניים וחצי הרחובות שלו חוצה כביש ראשי.

יש עוד המון אפשרויות סביב האגם, וראינו רק את מה שראינו מתוך הפוטנציאל הגדול. האגם מלא בפינות קסם, שרק שהות של כמה ימים לפחות מאפשרת לחוות משהו מהן בנחת.