מידע חיוני נוסף בהאוונה ”הכנות לקובה“

חזרנו מחודש בקובה (כל חודש אפריל). חזרנו לישראל, אבל משהו בלב שלנו נשאר בקובה. כעת יש לנו חברים ואפילו ``משפחה`` בקובה. לחשוב על קובה בשבילי זה כמו כוס תה חמה ביום חורפי קר. כשמחליטים ליסוע לקובה צריך, לדעתי, לקחת בחשבון שיותר מכל זהו טיול של ``שמות``, של ``אנשים``. ישנם בקובה מקומות יפים לראות (הוואנה העתיקה, טבע בסביבות ברקואה, ויניאליס, חוף סנטה לוסיה), אולם קובה היא קודם כל האנשים הקובנים. צריך להגיע לאי בידיעה שהמטרה היא להכיר את הקובנים, לדבר איתם (לכן רצוי ביותר לדעת ספרדית), להעביר איתם את הזמן, אפילו אם לפעמים זה כרוך בכך שאתם, התיירים תשלמו עבור כוס מוחיטו. נכון שבקובה, כמו גם בארצות שונות אחרות, התייר מרגיש כ``דולר מהלך`` או בקובה ליתר דיוק ``יורו מהלך``, אבל מה לעשות הקובנים הם עניים והם עם ``שורד``, כי במשכורת של 25 יורו לחודש (אפילו רופא) אתה חי באופן בסיסי ביותר. ברגע שמשתחררים מתחושת הניצול וכמובן שגם עם טיפת מזל לפגוש את האנשים הנכונים לומדים שהקובנים אמנם מבקשים, אבל תאמינו לי, יודעים גם לתת, ומכל הלב הגדול והחם שיש להם. אנחנו שהינו בקובה חודש ורצינו להשאר יותר. אני אתן כאן מספר טיפים בקצרה, כי אף אחד לא אוהב לקרוא מגילות, ואולי בהמשך אכתוב עוד:

1. להכין מהארץ יורו. הבנתי שגם דולר קנדי זה טוב.
2. ויזה לקובה לעשות במשרד הנסיעות היכן שקניתם הכרטיס.
3. ללמוד ספרדית מהארץ.
4. להזמין מהארץ מקום לינה לימים הראשונים.
5. אם רוצים להקיף את כל קובה ה``מאורכת`` לנסות ולנחות בהוואנה ולהמריא מסנטיאגו דה קובה או להפך. אחרת טיסת פנים בין שתי הערים האילו עולה לאדם 108 יורו.
6. בקובה לא יורדים במשקל (אפילו מעלים), יש אחלה אוכל בקובה, לא להביא שימורים מהארץ. אוכלים בקזות, אוכלים פיצה בפזו מקומי בגרושים, אוכלים במסעדות המומלצות ע``י לונלי פלאנט ואחרים.
7. כמובן להביא מהארץ עזרה ראשונה, תרופות, תמיסות לעדשות.