העיירה מקאו ”מקאו - לאס וגאס של המזרח עם נופך פורטוגזי“

לאחר הפלגה של למעלה משעה במעבורת הגענו מהונג קונג לאי מקאו. מושבה פוטוגזית לשעבר. שעברה לפני 20 שנה חזרה לידי סין העממית אך שמרה על אוטונומיה חלקית וציביון ארופי מפתיע.

שכרנו מדריך מקומי עם וואן שהסיע אותנו (לאחר משא ומתן בו ירדנו לחצי מהמחיר המקורי! ) בין כל האטרקציות בעיר.

העיר הישנה כוללת בתים צבעוניים משומרים הטב בסגנון פורטוגזי, מבצר החולש על העיר - מקום נהדר לתצפית- וקיר קידמי של כנסיה עתיקה.

ברחובות האבן הפתלתלים מוכרים בעשרות דוכנים את המעדן המקומי: ג'רקי = עלים דמוי “לדר” מבשר מתובל ומיובש וכן עוגיות שקדים קטנות פריכות ויבשות להחריד.

נסיעה של כ20 דקות על גשר ארוך הביאה אותנו למקאו החדשה שהיא שכולה בתי מלון-קזינו ענקיים ושדרות רחבות. במלון ונציה הדומה מאוד לתאום שלו בארה”ב ובפנים מקבץ את כל נפלאות ונציה בפאר רב כולל גונדולה ששטה בתעלה. מלון פריס הוא כמובן בדמות מגדל אייפל וכוללת חנויות יוקרה של מיטב המעצבים.

ראינו מופע מים מרהיב The House Of Dancing Water אמנם יקר וקשה להשיג מקומות אך 90 דקות של פעלולים מרהיבים סביב ובברכת מים אכן הצדיקו את המחיר.

לאחר שסימנו להתפעל מהבנינים המרהיבים עם תאורה יחודית נעמדנו בתחנת ההסעה של אחד המלונות ואוטובוס הסיע אותנו, בחינם, חזרה לנמל.

הגענו ב21:30 ואמרו שהמעבורת הבאה ב1:00 בלילה כל הקודמות שיוצאות כל חצי שעה מלאות. למעשה ניסו לסחוט מאיתנו שידרוג למחלקה יותר יקרה. קנינו מקום ל 1:00 אך נכנסנו למעבורת של 12:00 ללא בעיות.