אולי תצחקו עליי, אבל אני חושב שמה שהופך בית למשפחתי זה תנור. הריח של הלחם לפני שבת הוא הריח שאני הכי מתגעגע אליו, ולפעמים כל מה שבא לי זה עוגת תפוחים גדולה שהתבנית שלה עוד חמה. ככה שכששמעתי שבקוריאה הדרומית, מדינת הולדתה של אחת מיצרניות התנורים הגדולות בעולם, כמעט בלתי אפשרי לקנות תנורים - למדתי דבר או שניים על המשפחתיות כאן
סמסונג, דרום קוריאה
את זה שסמסונג מוכרת תנורים כנראה שכבר ידעתם. אבל את זה שהיא חברה קוריאנית ידעתם? את זה שמשמעות השם שלה הוא ״שלושה כוכבים״ בקוראינית ידעתם? את העובדה שהיא קרויה על שם איזור מפורסם בסיאול בירת דרום קוריאה ידעתם? כנראה שלא.
סמסונג מייצאת תנורים לכל העולם - אבל בקוריאה? פשוט אי אפשר להשיג אותם. בהתחלה לא האמנתי, אז מתוך סקרנות הגעתי לחפש תנור בחנות הדגל החדשה של סמסונג בסיאול. הכי קרוב שמצאתי זה מיקורגל.
איך אפשר להסתדר בלי תנור?
הייתי חייב לשמוע יותר על עניין התנור, אז נרשמתי לסדנת בישול אצל אישה קוריאנית בבית. הכנו וקישטנו יחד עוגיות אורז ודיברנו על תנורים. שאלתי את המורה איך זה הגיוני שאי אפשר להשיג אחד במדינת הולדתה של אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. היא התחילה להסביר.
הסיבה הראשונה: האוכל הקוראיני לא דורש תנור
״אנחנו בעיקר מטגנים ומבשלים את האוכל המסורתי. כך שבאופן כללי אפשר להסתדר גם בלי תנור״, סיפרה המורה. היא צודקת. גם את העוגיות שאותן אנחנו מכינים ברגע זה לא הכנסנו לתנור. מאכלים קוריאנים מפורסמים נוספים כמו קימצ׳י וביבימבאפ גם הם לא דורשים תנור. אני חושב שמאז שהגעתי לפה באמת לא אכלתי משהו ״תנורי״.
הסיבה השניה והפי מאה יותר מעניינת: אין בקוריאה, ובמיוחד בסיאול, תרבות של אכילה משפחתית בבית
הסיבה השניה מבהירה לי הרבה דברים על דרום קוריאה. בשונה מבישראל, אך בדומה להרבה מקומות בעולם, בקוריאה פשוט אין צורך בתנור כי לא מכינים אוכל בכמויות גדולות לכל המשפחה. אם לנו התנור עוזר להכין תפוחי אדמה לשבת, או לאפות בורקסים ליום הולדת ביתית - אצלם פשוט אין צורך, כי ארוחה היא ארוחה. לא אירוע משפחתי. פתאום גם שמתי לב שבאמת לא ראיתי אצלה בבית פינת אוכל. האמת שאפילו לא ראיתי סלון.
המשפחתיות בקוריאה משתנה
כל הדיבורים על תנורים ואכילה משותפת הדליקו אותי עוד יותר לחקור על המשפחתיות הקוריאנית. קראתי המון ושאלתי את המורה בסדנה הרבה ויש מסקנה אחת ברורה - המשפחתיות בקוריאה משתנה.
• פעם, אישה קוריאנית הייתה מתחתנת רק כדי להביא ילדים זכרים ולשרת את משפחת בעלה. היום, בהשפעת המערב והגלובליזציה, לא מעט נשים קוריאניות בוחרות בעצמן להיות אלה שמפרנסות את המשפחה, או מפתיע לא פחות - בוחרות לא לחזור לעבודה אחרי חופשת הלידה רק כדי להיות שם עבור המשפחה שבנו בעצמן.
• עד לא מזמן, ולמרות השמרנות הקוריאנית - גירושים נהיו לתופעה הולכת וגדלה. היום, בגלל השפעת הנצרות על הדרום-קוריאנים, יותר ויותר זוגות בוחרים להישאר יחד כדי לשמור על המשפחה.
• והנה עוד עובדה מעניינת שלא בהכרח קשורה לשינויים במאה האחרונה - בדומה לתרבות שלנו, ולמרות שאין תנור, בחגים כן נפגשים יחד כל המשפחה ואפילו יושבים לארוחה גדולה.
כך שאם פעם המשפחתיות בקוריאה הייתה מאוד קרה, לא שיוויונית ואפילו קצת מוזרה, היום המשפחתיות בקוריאה כבר רחוקה שנות אור מאיפה שהייתה.
ואולי הכל בגלל התנורים?
הלכנו בסיום הסדנה למטבח לשטוף ידיים וראיתי שמוצב שם תנור. הלסת שלי נפלה. אולי חייתי בשקר כל הסדנה? הלכתי לשאול את המורה. ״אה, זה משהו חדש שקניתי״, היא אמרה, ״זה אמנם היה קשה למצוא, אבל זה באמת עושה לי את העבודה יותר קלה. והריח שזה עושה? וואו, המשפחה שלי כולם מגיעים למטבח כשהם מריחים שאני מנסה מנה חדשה״.
מנכ״ל סמסונג, אם אתה קורא את זה - בקוריאה צריכים תנורים. זה טוב לך לעסקים, זה טוב להם למשפחה.
לכל הבלוגים שפורסמו עד היום >> https://www.lametayel.co.il/blogs/4174554
להצטרפות לקבוצת וואטסאפ שקטה עם הבלוג בכל יום >> https://chat.whatsapp.com/HETx2JRGizX78bgR10rLRy
