מגיעים בטיסה מהאי הגדול (הוואי) לאי - אווהו.
לעומת שני האיים הקודמים בהם שכרנו רכב לכל זמן שהותינו באי, הבנו שפחות מומלץ לשכור רכב באווהו בשל בעיית החניה באי. ניתן לחנות בחניית המלון אך מדובר בהוצאה לא קטנה לכל יום חניה.
אז כשנחתנו באווהו, באיזור איסוף הכבודה היה טלפון ופרסומות אשר הציעו שירות שאטל למלונות. התקשרנו לאחד מהם, בשל בלבול קל העניין לקח קצת יותר זמן מהצפוי, חיכינו כמעט שעה לשאטל וכשהוא הגיע לבסוף, יצאנו לסיבוב מלונות עד שהגיע תורנו לרדת.
גם כאן, הזמנו מלון דרך אתר priceline אשר חסך בעלויות המלון, למרות שלקח לנו די הרבה ימים לקבל מלון ברמה שרצינו, משום שמותר כל יום להציע רק הצעה אחת (אלא אם משנים את הגדרות ההצעה, כמו ירידה מ-5 כוכבים ל-4). לבסוף קיבלנו את מלון:
Hyatt Regency Waikiki Resort & Spa
Trip advisor:
http://www.tripadvisor.com/Hotel_Review-g60982-d242435-Reviews-Hyatt_Regency_Waikiki_Resort_Spa-Honolulu_Oahu_Hawaii.html
הנוף מהמלון:
מהחדר היה לנו נוף לכיוון העיר - הונולולו וההרים
לעומת המלונות הקודמים אשר היו ממש resort והתפרשו על פני שטח נרחב, המלון הזה היה בניין רב קומות כאשר החיסרון היחיד שלו היה בריכה קטנה אשר הייתה על הגג. אך יש לציין שפרט לבריכה המלון היה מצויין!! העובדים במלון היו מאוד נחמדים, ברגע שרוצים לשבת ליד הבריכה, מיד מגיע מישהו מצוות הבריכה ופורש לך מגבת אשר מתלבשת על הכיסא, וכשיורדים לחוף מציעים לך מגבות וכיסאות מתקפלים ונוחים. כמו כן כמו שאר בתי המלון ב- waikiki גם המלון שלנו היווה קניון של כמה קומות. המלון גם מציע פעילויות נחמדות הקשורות להוואי.
יש אנשים שפחות אוהבים את המקומות המאוד תיירותיים, ואכן וואיקיקי מלאה בתיירים, בעיקר אמריקאים ויפנים. החוף די עמוס באנשים, אבל אנחנו דווקא מאוד אהבנו את האווירה של העיר וגם את חוף הים עצמו. יש איזור מסויים בים עם שובר גלים שהוא די קרוב לחוף ומאפשר ליהנות מים רגוע וצלול כמעט כמו בריכה.
בערב יצאנו לבלות, וחזרנו מספר פעמים למסעדת ה- Cheese Cake Factory אשר יש להירשם לתור הארוך למסעדה כ-40 דקות מראש (לא ניתן להזמין מקום מבעוד מועד), אך הם מאוד יעילים ואף מספקים מין מכשיר קטן אשר מתחיל לרטוט ולהבהב בסמוך לזמן שהשולחן מתפנה. ישנם המון סוגי עוגות גבינה (בנוסף לאוכל לא רע בכלל) אבל אנחנו בחרנו ברגילה פעמיים וברד וולווט שהיא גם מאוד טעימה אך הרבה יותר גדולה!!
האווירה ברחוב מאוד כיפית, בערב נפתחים כל מני דוכני רחוב לממכר תכשיטים וכו'.. והלפידים דולקים בכל מקום
לאי אווהו ישנו כרטיס פעילויות אשר ניתן לרכישה מבעוד מועד (ייתכן והמישלוח שלו הינו רק בתוך ארה"ב) אך אנו רכשנו אותו באחת הנקודות הבודדות שניתן לרוכשו. הוא נקרא - Go Oahu Card
אתם קובעים לכמה ימים רוצים את הכרטיס (המינימום הינו 3 ימים), המחיר הוא קבוע לפי מספר הימים והמטרה שלו היא לדחוס כמה שיותר פעילויות ביום בו משתמשים בכרטיס, אין הגבלה על מספר הפעילויות (אין חובה שהימים יהיו עוקבים). אנחנו לקחנו את הכרטיס ל- 3 ימים.
יש לציין שאנחנו לא היינו מאוד מרוצים מהשימוש בו, אולי אם עושים יותר פעילויות הוא יותר משתלם, אבל שתיים מהפעילויות שלקחנו היו טיולי יום מאורגנים ומצאנו שאנחנו לא מאוד אוהבים את הרעיון. אם כי זה פתר את בעיית התחבורה. ניתן להתנייד לחלק מהמקומות באוטובוסים המקומיים, אבל לא תמיד זה נוח.
הפעילות הראשונה שלקחנו היא שנורקלינג באחד האתרים היותר מפורסמים בהוואי - Hanauma Bay, מבחינת מה שהכרטיס הקנה לנו זה נסיעת מיניבוס עד לאתר (דבר אשר אפשר די בנוחות לעשות עם אוטובוס, גילינו לאחר מעשה), נסיעה של פחות מחצי שעה, וכן ציוד שנירקול. אם קראתם את הפוסטים הקודמים שלי, אתם יודעים שאני לא חובבת הז'אנר, אז נשארתי לנוח על החוף. האתר עצמו מאוד יפה בלי קשר. בעלי נהנה מהשנירקול אך עדיין טען שמגוון הדגים באי הגדול היה רב יותר ויפה יותר.
יום אחד במלון הייתה הופעה של רקדניות הולה (וגם רקדנים מקומיים), היה אננס פרוס לנישנוש כיפי, פעילות של הכנת מחרוזות הפרחים הכל כך מזוהות עם הוואי, וציור קעקועים על הגוף - היה מאוד נחמד.
מציירים קעקוע
מדגמנים את ה"קעקועים"
המחרוזת שהכנתי
בעלי נודב לריקוד ההולה :)
בוואיקיקי ישנם לא מעט ישראלים המוכרים בדוכנים כמו בכל ארה"ב.. אבל מצאנו גם פלאפל... אחרי הרבה חודשים שאנו רחוקים מהבית (היינו קודם בסין) התחשק לנו מאוד טעם מוכר
וממשיכים לאורך הרחוב הראשי... הוא די ארוך, ומלא במלונות ענקיים, המון קניונים ומסעדות
למחורת לקחנו את הפעילות השנייה שהקנה לנו הכרטיס, נסיעה בטיול מאורגן סביב האי, באוטובוס עם מדריך.
עצרנו שוב, הפעם רק לתצפית על Hanauma bay
ובעוד תצפיות יפות
Nu'uanu Pali Lookout
האי Mokolii הידוע בכינויו - "כובע של סיני"
החוף הצפוני הידוע בגלי הענק שלו אשר מושכים אליהם גולשים מכל העולם. לצערינו בתקופה שאנחנו היינו בהוואי הגלים לא היו כל כך גבוהים.
לסיום לקחו אותנו לסיור בחברה המשווקת אננס בארה"ב Dole, יש במקום מבוך נחמד עשוי מצמחיה בצורת אננס כאשר יש חידות שיש לפתור אותן תוך כדי המבוך.. מאוד נחמד אם כי הזמן שמאפשרים לשהות במקום מטעם הטיול המאורגן הוא מאוד קצר ולא מאפשר לסיים את המבוך, בעיקר יש זמן להסתובב בחנות של המפעל ולקנות גלידת אננס (יש תור ענק לגלידה).
לסיכומו של יום טיול, נקודות העצירה מאוד יפות אך במבט לאחור עדיף לשכור רכב ולעצור בנקודות שמעוניינים בהן לכמה זמן שרוצים בלי שדוחקים בך. המדריך גם כל הנסיעה התלונן על המצב הכלכלי הקשה של המקומיים, כמה המחייה שלהם יקרה, סיפר שהחלב בהוואי מאוד יקר... ובקיצור ניסה לנגן לנו על המצפון כדי שניתן טיפ גדול בסוף היום.
כשחשבנו כן לשכור רכב ליום יומיים, כבר לא ממש יכולנו לעשות זאת מכיוון שבשבוע בו היינו שם היה בדיוק כנס של פסיכיאטרים, והם באו בהמוניהם לאי ושכרו את כל הרכבים, עובדה זאת גם הסבירה לנו למה היה הרבה יותר קשה להשיג מלון באי לתאריך המבוקש שלנו. מה גם שהזמנו את המלונות בהוואי ממש ברגע האחרון כי כל הטיול להוואי לא היה מתוכנן בכלל.
טיול נוסף שלקחנו היה לאתר הזיכרון - פרל הארבור, חוויה מעניינת ביותר, יש במקום מוזיאון ושיט אל עבר אתר ההנצחה ובו שמות הנופלים
בדרך חזרה עשינו סיור קצר דרך הארמון - Iolani Palace, גם פה ישנו פסל של המלך Kamehameha
וכמו שאמרתי... שוב אכלנו ב Cheese cake factory... הפעם עוגת ה- red velvet
ביום נוסף לקחנו טיול ל- Polynesian Cultural Center
מדובר באתר ענק המחולק לפי האיים הפולינזיים השונים: הוואי, ניו זילנד, פיג'י, טהיטי, טונגה וסמואה. כל ביתן מכיל תצוגה של המבנים המקומיים ובכל אחד נערכות פעילויות שונות התואמות את אורח החיים של האי. הפעילויות נערכות מספר פעמים ביום בכל אתר וכך ניתן לארגן את סדר היום. בשעות הצהריים נערכת על הנהר במרכז האתר תצוגת רפסודות של כל האיים, רפסודה המייצגת כל אי בנפרד ועליה רקדנים בסגנון האי, כולם מתרכזים לצפות במופע.
בערב הלכנו ל- Luau - סעודה בסגנון הוואי, המאכל המפורסם של הסעודה הוא חזיר אשר קבור באדמה ומוציאים אותו ממש בתחילת הארוחה ומחלקים אותו לפרוסות קטנות כך שיהיה מספיק לכל הסועדים (מדובר בכמה מאות סועדים). מאכל מקומי נוסף הוא ה- Poi אשר עשוי מצמח ה-Taro. יוצרים ממנו מחית דמויית פירה בצבע סגול. הטעם לא מדהים בעיני. אך הלחמניה הסגולה הייתה מאוד טעימה. הסעודה נפתחת בטקס ותלבושות, בחשיפת החזיר ואז באכילה. הבנתי שיש המהללים את ה-Luau, ספציפית זה שהיינו בו ב cultural center לא היה מדהים בעיקר מבחינת האווירה ההמונית.
אבל החוויה של המרכז התרבותי שווה מאוד, מאוד יפה ומיוחד. את היום סיימנו במופע מרהיב שלצערי אסור היה לצלם.
תנועת היד המסורתית בהוואי, כל הזמן עושים אותה... 
בביתן של הוואי לומדים לרקוד הולה
טקס הוצאת החזיר מהאדמה
הלחמניה הסגולה
ביום האחרון באי החלטנו ליסוע בתחבורה הציבורית אל עבר תצפית - Diamond Head, זוהי נסיעה קצרה של כ- 20 דקות
זוהי גבעה וולקנית שיש לטפס עליה על מנת ליהנות מהנוף היפה של חוף וואיקיקי. דרגת הקושי של הטיפוס אינה קשה במיוחד, אך ישנם חלקים קצת יותר מעייפים, הטיפוס אינו ארוך במיוחד והנוף שווה זאת.
בירידה למטה פגשנו זוג יפנים מהעיר קובה והתחברנו איתם, ובערב פגשנו אותם במקרה בתור למסעדה יפנית וכך גם זכינו לחברה נחמדה לאותו ערב וגם בהמלצות על המנות הטובות ביותר
וכך מסתיימת לה חופשה של כמעט חודש בין שלושה מאיי הוואי. היה בלתי מתוכנן ומדהים, נופים מהממים, אנשים רגועים, אווירת חופש, בגדים פרחוניים, ללא ספק יעד מצויין לירח דבש ולא רק.
אין ספק שנחזור לשם!!
מכאן טסים לוונקובר קנדה.
אווהו (Oahu) - הוואי
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
