היום אני מרימה ראש מהתעלות, ומסתכלת למעלה - אל החלונות.
תמיד שמעתי על "תריסים ונציאניים" - ובכן, אני עדין לא בטוחה למה הכוונה, כי בונציה החלונות והתריסים מאד מגוונים!
יש מתפוררים ומוגפים -
פורחים
עתיקים
מודרניים
עם מרפסת מאבן
או ממתכת
עמוסי עציצים
רמז לפאר העבר
מסורגים בשבכה מיוחדת
עם סמלי אצולה - ארמונות (במקרה הזה - ארמון שהוסב למלון)
או עם כביסה, כי באמת אנשים גרים שם...
בגטו היהודי, המדריכה הסבירה לנו שאת בתי הכנסת ניתן לזהות מבחוץ לפי העובדה שיש להם בדיוק חמישה חלונות זהים.
כך זה בבית הכנסת הגרמני -
ובבית הכנסת האיטלקי -
אבל בבית הכנסת הלבנטיני ספרנו רק ארבעה חלונות! וזאת למה? כי הבנין הצמוד מימין נבנה מאוחר יותר, הוצמד אל בנין בית הכנסת - והוא חוסם את החלון החמישי...
היו גם דלתות מאד יפות, פונות ישר אל התעלה
המרפסת הזו היא לא מונציה עצמה, אלא ממרגרה - Marghera - העיירה בה היה המלון שלנו. המרפסת (והגינה מתחתיה) היו יפהפיות, מלאות פריחה - ממש מלבב!
התמונות צולמו בונציה, בתאריכים 2-3.8.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
