בוקר יום שני, התחיל בדיוק כמו היום שבא לפניו – יצאנו מהחדר ואת פנינו קיבל שילוב “מנצח” שכל מטייל חושש מפניו – קור עז ושמים קודרים ומעוננים. התחזית אמנם חזתה יום יפה ונעים, אבל העננים לא שמעו על זה והחליטו להשאר.
בראש התחילו לרוץ מחשבות על מסלולים חלופיים לתצפית 5 האצבעות… אבל במהלך ארוחת הבוקר השמיים כבר התבהרו.
הם התבהרו בהדרגה, וכך יצא לנו להנציח את המלון המדהים עם תפאורה מושלמת:
המסלול היום לא צפוי היה להיות ארוך, מעבר למלון אחר באזור, מקום שיקדם אותנו לכיוון אינסבורק אליה אנחנו אמורים להגיע למחרת. מאחר ואנחנו נפרדים מהאזור, החלטנו לחגוג את הפרידה בבית קפה עליו קיבלנו המלצות ממקור ראשון, וכמובן, לעבור בתצפית 5 האצבעות במידה ומזג האויר יאפשר. זה המסלול שתוכנן, כאשר נקודה B היא בית הקפה ו C היא תצפית 5 האצבעות:
יצאנו לדרך לכיוון Bad Ischl. במהלך הדרך השמש כבר יצאה מבין העננים, והיום נעשה הולם לנוף שהקיף אותנו. שמש גדולה בתוך שמים כחולים בוהקים, ללא עננים בכלל, או ענני נוצה יפיפיים.
והנוף, לא נשאר חייב למזג האויר ופשוט השאיר אותנו משתאים…
הגענו לעיירה קטנה, על גדות נהר גדול. לא היה ברור איך בעיירה קטנה כזו יש את בית הקפה הטוב ביותר באירופה (על סמך דעה לא מקצועית. אבל משהי שאנחנו סומכים מאוד על טעמה).
הולכים במדרחוב חמוד, אך לא שונה מכל עיירה אירופאית ממוצעת, והנה, הגענו לכתובת.
דלת הכניסה, שאינה מעידה במאומה על מה שממתין בפנים, סטנדרטית ועליה כתוב – Zauner. אפילו לא שלט גדול… בהחלט שמבחוץ, אפשר לפספס.
רק מבחוץ…
המראה שמקבל את פני הנכנסים
אילו העוגות מהם צריך לבחור 
לאחר שבוחרים מתיישבים לשולחן. האוירה מסביב – בית קפה בשנות ה – 40-50 של המאה הקודמת (קצת בעייתי באירופה… בטח באוסטריה. אבל עם כמות הסוכר והשוקולד שקיבלנו, העלמנו עין).
לאחר ביקור בשירותים, אלו התמונות שנבחרו לעלות לפייסבוק, בסופו של דבר:
המסדרון המוביל לשירותים
חדר השירותים עצמו
כל הקירות מלאים במפורסמים שביקרו בקפה, ויש הרבה. מהרבה שנים.
שם הקפה למעוניינים לבקר (מומלץ בחום. חוויה):
לאחר קפה וכמות לא אנושית של סוכר ושוקולד עשינו את דרכנו לכיוון תצפית 5 האצבעות.
היה לי build-up מאוד גדול בנוגע לתצפית הזו. אני מאוד אוהבת שלג, הרים ונוף. זה משהו שאני יכולה לראות ללא הפסקה, ומשהו שבהגדרתו מטעין אותי באנרגיה. ואם נותנים אפשרות לעמוד ממש בקצה ולהרגיש חלק מהנוף… למרות פחד הגבהים שלי אני שם!
ספויילר להמשך – כגודל הצפיות...
אבל נתחיל מההתחלה – העליה להר (דאכשטיין) נעשית ברכבל רגיל שמעלה לרכס הראשון והנמוך בין השניים. משם יש אפשרות למספר אטרקציות (מערת קרח, מערת ממוטות ועוד הרבה אפשרויות – אטרקציות בהר דאכשטיין), אנחנו המשכנו ישר לרכבל השני שמעלה לפסגה – בדרך לתצפית 5 האצבעות.
מהר מאוד הכל מסביב עטוף בשלג לבן, והלב מתחיל לשמוח. יצאנו מהרכבל והתחלנו בהליכה בשלג הרך לכיוון התצפית.
כשישבנו וחיכינו לרכבל, ראינו מסביב תמונות של המקום. אנחנו ישבנו קפואים מקור, עם צעיפים,מעילים, כפפות וכובע. בתמונות אנשים הלכו בשלג עם גופיות. אני זוכרת ששאלתי את בן זוגי – איך אפשר אפילו לחשוב על להסתובב בשלג עם גופיה… אז מסתבר שאפשר.
ההליכה לכיוון 5 האצבעות ארוכה, וכשיש הרבה שלג, לא קלה. מזג האויר המושלם, הוסיף לנו שמש יוקדת (שגם השתקפה בשלג)… התוצאה – היה לנו חם!! ומחליק… וכשהולכים בשביל ליד הבית ומחליק לך – זה מעצבן, ויכול להגמר בנפילה כואבת. כשמחליק לך בפסגת האלפים, כשהתהום מאוד קרובה… זה סיפור אחר 
השביל מכוסה בחלקו בקרח, והתהום שממתינה ממש מעבר לסיבוב…
לאחר הליכה זהירה ואיטית שלקחה לנו למעלה מחצי שעה, הגענו לתצפית.
כמה מילים על התצפית – בקצה הפסגה, מול נוף מושלם של האגם שלמרגלותיו ממוקמת האלשטט, ניצב מתקן עשוי ברזל מרושת (כך שאפשר גם לראות למטה במהלך ההליכה עליו), המזכיר 5 אצבעות – כל “אצבע” בזוית שונה כך שניתן לראות זויות שונות של הנוף. מהתמונות באתר של ההר, ומגוגל, נוצר הרושם שה”אצבעות” ממוקמות ממש מעל התהום.
תמונות מגוגל:
באמת שציפיתי לשכוח מההר מאחורי ולהרגיש בתוך הנוף…
זה לא ממש ככה.
האצבעות עצמן לא כלכך ארוכות. מתחת יש הר, ככה שלא ממש מרגישים מעל תהום (לא שנפילה משם תשאיר אותך בחיים… פחד הגבהים חייב להזהיר 
). אולי בגלל ההליכה הלא פשוטה בדרך לשם (יותר מחשש להחליק, מאשר מסלול קשה) ואולי בגלל גודל הצפיות, התאכזבתי.
ירדנו מהרכבל, והתחלנו את דרכנו למלון הבא.
לאחר נסיעה של שעה וחצי הגענו לעיירת סקי למרגלות הרים גבוהים – Bad Hofgastein. העיירה היתה די שוממת, מאחר וזו לא עונת סקי, אבל אפשר לראות שבעונה, היא לרוב שוקקת חיים. העיירה שבתה את ליבנו, אך המלון קצת אכזב.
המלון – Hotel Astoria - Thermenhotels Gastein, נראה מרשים מאוד מהתמונות באתר בוקינג. והוא באמת מרשים, או יותר נכון, היה מרשים פעם. המלון קצת מיושן, עם חדרים פשוטים מאוד וסטנדרטיים. הספא עצמו היה יפה מאוד והוסיף למלון כמה נקודות (התמונות מאתר בוקינג):
התמונות בבוקינג די מייצגות, מה שכן הספא קטן יותר ממה שמשתקף בתמונות, והג'אקוזי קר… דבר שחזר על עצמו בכל מלון… לא כלכך ברור לי למה.
אם אתם מעוניינים במלון הזה, אל תחסכו ותזמינו חדרים משודרגים. כי החדר מאוד אכזב אותנו.
בפעם הבאה – בית הפוך (לא מבולגן… , על הראש), מוזיאון סברובסקי ומלון ספא חדש.
