אתמול עברנו מלון. מנהלת המלון הקודם שאלה אותי במשך יומיים בחיוך אם היום אנחנו עוזבים ואז לקחה את ש' לשיחה ואמרה שראש שהנה הסיני זה בעצם שלושה ימים של תשלום כפול עבור החדר ושמחר מגיעה קבוצה גדולה למלון ואם נוכל להשאיר את הילדים בחדר. אני כמובן נעלבתי וש' התייחס לזה בהבנה, כי אנחנו באמת לא אורחים רגילים עם כל הבישולים שלנו והילדים שלנו וזה היה מלון גדול ועמוס. מצאנו מלון קטן יותר ומשפחתי. בחוץ יש שולחן גדול וסככה ואמרו לנו ששם אנו יכולים לבשל והם אפילו באים להסתכל ואנחנו משלמים קצת יותר ובחדר יש מים חמים והמיטות יותר רחבות. אנחנו מוותרים על המים החמים בקלות רב מדי כנראה כי כשיש כל החוויה משתנה. אנחנו נמצאים בעיר הזו כבר 12 יום ועדיין רוצים להישאר עוד שבוע. יש המון מים סביב והעיר נעימה. אתמול נסענו במטרה לראות כפרים של מיעוטים. עם מפה מצוירת מצולמת שמחולקת לתיירים התחלנו בנסיעה במטרה למצוא כפר קטן מסוים. לכפר המסוים לא הגענו כי היתה ירידה תלולה בדרך אז נסענו לכוון בדרך יפה ומאובקת עד שהגענו לנהר. שם היו שני כפרים לאורכו שנראו פחות או יותר כמו כל הכפרים אבל אחד היה כפר של מיעוט בשם קוצ'ון והשני היה כפר של לאואים. אמור היה להיות גם כפר סיני בסביבה אבל נהיה מאוחר אז חזרנו. הנהר שם יפה והבע תורכיז ויש מעט מים והרבה איים של חול וגדת חול. ירדנו במדרגות למים ושם היתה משפחה שהתקלחה ועשתה כביסה ושלוש סירות קטנות וכמה משפחות עם תיקים שהגיעו לנסיעה.
היום הלכנו למפלים שבהם עוד לא היינו. ירדנו למפלים ועברנו גשר מתנדנד מעץ מאוד יפה. היתה בריכה גדולה ואנחנו ישבנו ושחינו.
אין עוד הרבה לספר. אבל אמא שלי אמרה שזה שאנחנו חוזרים עוד מעט לא אור שאפשר להפסיק לכתוב. אנחנו מתחילים לחשוב על דברים שאנחנו רוצים להביא איתנו הביתה ועל הפינלה שלנו בקמבודיה-כנראה נחזור לים.
