בערב של אותו היום המופלא בשמורת הפילים, עוד פעילות ערב נהדרת ואותנטית: ארוחת קאנטוק ב Old Chiang Mai Center. מהמם. שוב לוקחים אותנו ומחזירים אותנו, הפעם ברכב פרטי (ללה עצמה שלחה את המנהל האדמיניסטרטיבי שלה לקחת ולהחזיר אותנו).
המקום מפואר.
על ההתחלה הופעה מוסיקלית עם כלים מסורתיים – יפה, מרגיע, מדיטטיבי, מהפנט. כלי אחד זה שדומה לקנון, כלי נשיפה מסורתי שנשמע כמו סקסופון סופרן. תוך כדי הנגינה מגישים את האוכל – טעים, עם אפשרות למילוי מחדש. מנה אחת שדומה לעוף מטוגן של KFC. מנה אחת עם תבשיל קארי, ועוד כמה מנות צמחוניות.
אחר כך מתחיל הקטע של הריקודים המסורתיים. רקדנים מקצועיים (הרוב רקדניות). מתחילים עם אחד הריקודים היפים ביותר - ריקוד הציפורניים המקסים. ריקודים בקצב שמאפשר ריכוז וצלילה פנימה. תנועות מלאות חן, יופי ועדינות. בין ריקוד לריקוד יש מנחה שמסבירה על מהות הריקודים.
אחריהם ריקוד החרבות, ריקוד החיזור. ועוד כ 10 ריקודים שאינני זוכר את שמם. המאפיין את כולם : צנועות נשיות מאוד ועדינות, תלבושות יפות עם שילובי צבעים מהממים בטוב טעם.
בסיום החלק הראשון של הערב עוברים למתחם אחר ורואים את ריקודי השבטים – כולם בני שבטים אותנטיים, לא רקדנים מקצועיים, לא שחקנים. לבושים בלבוש מסורתי צבעוני ומושקע. חלקם גם ילדים כך שלעומת המופע המקצועי הקודם חלק נראה קצת כמו מופעי בית ספר, אבל מיוחד ויפה.
גם כאן יש קריינית שמסבירה על מהות הריקודים, לאיזה אירועים הם קשורים ומאיזה שבט הגיע – כל השבטים שראינו: מיין, אקא, קארן, ליסו...ריקוד הבמבוקים, ריקוד הקציר, ריקוד הגשם. כל שבט והתנועות האופייניות לו והביגוד האופייני לו.
ארוחת קאנטוק בהחלט נחווה כאירוע מיוחד ומקסים. רק 650 באהט לאדם. מומלץ במיוחד.
הסתיים אחד מהימים המקסימים של הטיול. נשאר רק עוד יום אד, מחר אחהצ עוזבים את צ'אנג מאי....באסה.
